צוק ואח' נ' בלפוריה מושב עובדים להתיישבות חקלאית שיתופית בע"מ ואח'

החלטה

1.ביום 02/03/14 ניתן תוקף של פסק דין חלקי להסכם שהושג בין התובעת בת.א. 7572-06-12 לבין הנתבעות 1 ו-3, בעקבות הליך גישור שנוהל ביניהן. בעקבות התנגדותה של נתבעת מס' 2 למתן פסק הדין, הובהר, מעבר לדרוש, כי פסק הדין איננו מחייב אותה.

2.הנתבעת מס' 2, בלפוריה, מושב עובדים להתיישבות חקלאית שיתופית בע"מ, הגישה בקשה לבהרת תיקון פסק הדין, מן הנימוקים הבאים:

א.קבלת תביעתה של המבקשת בת.א. 7572-06-12 או קבלת התביעה שהגישה המבקשת בת.א. 2389-08-12 תעמוד בסתירה להסכמה בין התובעת ובין הנתבעות 1 ו-3.

ב.ביום 20/06/12 ניתן בבית משפט זה צו מניעה זמני, לפיו, מנועים הצדדים, כולל התובעת, לבצע פעולה כלשהי, שיהא בה לשנות את המצב הקיים עד גמר הדיון.

לאור האמור, סבורה המבקשת כי על בית המשפט להבהיר או לתקן את פסק דינו, בהתאם לסעיף 81(א) לחוק בתי המשפט (נוסח משולב) תשמ"ד - 1984, כ"השמטה מקרית".

3.מתשובת התובעת עולה כי היא מבחינתה, מעוניינת לשים סוף לסכסוך על ידי מחיקת ההליך כנגד הנתבעת מס' 2, ומבקשת כי במקביל יורה בית המשפט על מחיקת ההליך כנגדה.

4.הנתבעות 1 ו-3 מבקשות לדחות את הבקשה. לעמדתן, הנתבעת מס' 2 כבר העלתה את טיעוניה טרם מתן פסק הדין החלקי ואלה נדחו.

באשר לצו המניעה הזמני, נטען כי זה הופנה כלפי קרן היסוד, הבעלים של המקרקעין, והתובעת, בעלת הזכויות בדירה, והוא לא נועד להעניק למבקשת כל זכויות. בנוסף, שעה שהצדדים הגיעו במסדרת ההסדר להסכמה לגבי אופן מכירת הנכס, אין כל תחולה לצו.

האגודה, כך לטענת המבקשת, מנסה לתפוס טרמפ על גבי צו מניעה זמני, שלא היא הגישה, וגם לא התנגדה לו.

דיון והכרעה:

5.בפני בית המשפט מונחות שתי תובענות, שעניינן הזכויות בנחלה המצויה בתחום המושב בלפוריה, המהווה חלק ממקרקעין הרשומים בבעלות קרן היסוד, ואשר הוחכרו בעבר להוריה של התובעת בת.א. 7572-06-12.

6.התובעת, שושנה צוק, ביקשה בתביעתה להורות לקרן היסוד להתקשר עימה בחוזה שתוכנו זהה להתקשרות עם מרבית החוכרים בבלפוריה, בהיותה בתם ויורשתם של הוריה המנוחים, שהי ממקימי בלפוריה. בנוסף עתרה למתן סעד כנגד בלפוריה, שיורה למושב להעניק לתובעת הטבות כספיות כפי שהעניק לשאר החוכרים, אשר רכשו נחלותיהם מאת קרן היסוד. בתגובה לתובענה זו, הגישה קרן היסוד תביעה שכנגד, בה עתרה למתן סעד הצהרתי, בדבר בטלות החכירה הרשומה על שם הורי התובעת.

7.הנתבעת מס' 2 טענה בכתב הגנתה, בין היתר, כי הנחלה נטושה ומוזנחת מזה שנים. הנתבעת לא עברה להתגורר בה ואיננה חברת האגודה השיתופית. לעמדתה, גם לו חפצה הנתבעת 1 – קרן היסוד, להעביר את הזכויות בנחלה לתובעת, אזי הייתה העברת הזכויות מותנית בקבלתה של התובעת כחברה באגודה.

במקביל הגישה בלפוריה תביעה שכנגד, בה עתרה למתן צו שיקבע כי אם תתקבל התביעה, והתובעת תבקש לרכוש ו/או למכור ו/או להחכיר ו/או להעביר לצד שלישי כלשהו את הנחלה, היא תהא רשאית לעשות זאת בכפוף למילוי שני תנאים מצטברים: הזכויות בנחלה יועברו כיחידה אחת שלמה, לקונה אחד ותנאי מוקדם לרכישת ו/או למכירת זכויות הבעלות או החכירה בנחלה תהא קבלת התובעת /או הקונה המיועד כחבר באגודה בלפוריה. סעד זה נתבקש גם במסגרת התובענה שהגישה בלפוריה בנפרד בת.א. 2389-08-12.

8. כאמור, בעקבות הליך גישור, הגיעו התובעת והנתבעות 1 ו- 3 להסדר, שקיבל תוקף של פסק דין, שבמסגרתו, הסירה קרן היסוד את התנגדותה להעברת הזכויות בנחלה אל התובעת. ההסדר צמצם את המחלוקת בין הצדדים, במובן זה, שנותרה על הפרק טענת בלפוריה, לפיה קרן היסוד מנועה מלהעביר את הזכויות בנחלה זו (או כל נחלה אחרת בבלפוריה), אם לא מתקיימים התנאים המפורטים בתביעתה, כאשר לעמדת התובעת וקרן היסוד, אין לדרישה זו כל בסיס.

9.פסק הדין איננו טעון הבהרה או תיקון, שכן אין הוא מכריע בסוגיה זו.

10.גם הטענה כי פסק הדין מנוגד לצו מניעה זמני שניתן, איננה יכולה להתקבל. צו המניעה הזמני ניתן לבקשת התובעת, ביום 20.6.12. חרף התנגדות הנתבעים, ובמסגרת התובענה שהגישה התובעת. כל זאת לפני שהוגשה תביעת בלפוריה או תביעתה שכנגד. בית המשפט (כב' השופט י. בן חמו) קבע שם אמנם כי "מובהר בזה כי למרות שלא הוגשה בקשה על ידי המשיבים, נאסר על המבקשת בעצמה לבצע פעולות כלשהן שיהא בהן כדי לשנות את המצב הקיים", אך ברי, כי קביעה זו עומדת רק כל עוד עומד צו המניעה ביחס לתובעת על כנו, ואיננה יכולה למנוע מהצדדים להגיע להסדר המייתר את צו המניעה.

11.המענה לחששה של הנתבעת מס' 2, שמא ההסדר בין הצדדים האחרים יסכל את עתירתה, יכול לבוא לידי פתרון על ידי הגשת בקשה מטעמה למתן צו מניעה זמני, ואין בו כדי להביא לתיקון או שינוי פסק הדין שניתן במסגרת הסכסוך בין התובעת לנתבעות 1 ו- 3.

12.סוף דבר הבקשה נדחית.